יום שלישי, 17 במאי 2011

לשחרר את זה עם EFT.

ראיתי וידאו נהדר של רוברט סמית בהמלצת אילנה ויילר והחלטתי לשכתב אותו (חלקים נבחרים ופרקטיים) לטובת הכלל. לטובתך ! :-)
זה הוידאו:

וזה השכתוב:
לפעמים אתה מרגיש איזו מועקה, איזו תחושה קשה ואתה רוצה לשחרר את זה עם EFT אבל לא יודע בדיוק אילו משפטים לומר, איך להגדיר את התחושה הזו. אך ברגעים כאלה, "בזמן אמת" אין צורך להגדיר, כי הרגש כבר נמצא שם על פני השטח, רק צריך לשחרר אותו. פשוט תעשו את התהליך הבא:
להרגיש מה אני מרגיש בגוף, איפה, מה הגודל של זה, איך זה מרגיש?
להתרכז במה שבתוכי ולטפטפ
אני משחרר את זה,
זה בטוח לשחרר את זה,
אני בסדר, כשאני משחרר את זה,
אני בטוח ואני משחרר את זה, זה בסדר,
אני פשוט משחרר את זה.
אני בסדר, וזה בסדר לשחרר את זה, מה שזה לא יהיה, מה שזה לא אומר, אני בסדר ואני משחרר את זה.
להחזיק בפרק כף היד, לנשום עמוק, לנשוף את זה החוצה ולומר מילה מחזקת כמו "שלווה".
אפשר לדמיין תמונה שמשדרת לכם שלווה ופשוט להיכנס לתוכה אחרי שאמרתם "שלווה" למשך כמה זמן ואז לחזור לבעיה שלכם ולחזור על התהליך שוב.
כך לא צריך לתת הגדרות וכותרות לרגש, בלי להבין בדיוק ממי או מה זה בא ולמה.

בד"כ כשעושים טאפינג על זה המוח מתחיל להיפתח להעלות כל מיני תשובות או רמזים לכל מיני נושאים אחרים בחייכם. פשוט תזרמו עם הנושאים החדשים שעולים, תזרמו לאן שהמוח מוביל אתכם ותעשו על זה טאפינג.
כמה זמן להישאר על נושא אחד? פשוט תמשיכו ותמשיכו עד שזה עובר.

חשוב להבין שזה תהליך פשוט:
1. לזהות רגש כלשהו
2. לכוון ולהתרכז ברגש הזה, בתחושה הזו.
3. לטפטפ "אני יכול לשחרר את זה, זה בסדר לשחרר את זה, אני פשוט משחרר את זה וזה בסדר לגמרי, אני משחרר את הכל..."
4. להחזיק בפרק כף היד
5. לנשוף את זה החוצה.
זה הכל !

לעיתים התהליך מוביל אתכם לזכרונות. לכו לזיכרון הזה, תבחינו מה אתם רואים בזיכרון הזה, מי הדמויות, מה אתם מרגישים וחווים, אין צורך לתת כותרות או להבין בדיוק מהו הרגש, ופשוט טפטפו על זה ותשחררו את זה.
תמשיכו עד שאתם הופכים את הזיכרון, למשל: אבא לא צועק עליכם יותר אלא מחבק אתכם ואומר "אתה יודע שאני אוהב אותך, תודה לך!". בכך אתם משנים כל אספקט באישיות שלכם. וזה נקרא להפוך את הזיכרון: עד שהזיכרון לא יכול לעלות בתסריט הישן - לעולם.
רגע: אבל זה באמת קרה! זה נכון, זה קרה אז. אבל זה לא קורה יותר, לו לא אחריותך לתחזק ולחיות שוב ושוב את העבר. ההיסטוריה נקבעת ע"פ המספר - הצעה שלי: שנו את הסיפור שלכם.
פעם בסמינר אחת הבחורות אמרה: "בעצם, היתה לי ילדות נהדרת". מיד היא תפסה את עצמה "מה אמרתי?" כי זה נכון. באמת היתה לה ילדות נהדרת !
כשאתם חוזרים לזכרונות הכי קשים שלכם, לחוויות הגרועות ביותר שלכם הם יכולים להפוך לדברים הכי טובים שאי פעם קרו לכם!
קשה לכם להיזכר במצבים קשים?
תמיד אפשר לחפש במפגשים משפחתיים, לחזור לימי בית הספר או לגן, ליחסים עם חמותך או גיסך, לקשרים שנסתיימו בצורה מכוערת. אתם כבר תעלו על הבעיות שלכם ובע"ה תעשו איתם שלום.

עד כאן לשונו.
קדימה לעבודה!
בהצלחה

:-)